אבל הוא תהליך, לא אירוע. והוא שונה לכל אדם. יש מי שבוכים, יש מי שמקפיאים, ויש מי שמרגישים שהם "צריכים להיות בסדר" בשביל הסביבה. כל תגובה תקפה — וכל תגובה ראויה למרחב.
מדוע קשה לדבר על אובדן?
חלק מהאבל חי בגוף — בכובד בחזה, בדמעות שלא יוצאות, בחלל שנוצר. מילים לא תמיד מגיעות לשם. אמנות — שהיא שפה של גוף וחוש — יכולה להגיע למקומות שהשיחה לא מצליחה.
מה קורה בטיפול?
לעיתים מצייר המטופל את מי שאיבד. לעיתים יוצר חלל, ריק, צבעים כבדים. לפעמים דווקא צבעים בהירים — כי האבל מכיל גם אהבה, גם זיכרונות יפים, גם הכרת תודה. התהליך מאפשר להכיל את כל זה.
מי יכול להפיק תועלת?
טיפול באמנות לאחר אובדן מתאים לכל גיל — ילד שאיבד סב, מתבגר שחווה פרידה, מבוגר שנפרד מבן זוג. גם אובדן שאינו מוות — גירושים, מעבר דירה, פרידה מחבר — ראוי לעיבוד.